#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. על מה סומכים עתה שמשכירים בתים לעובדי כוכבים בחוץ לארץ ואך לבית דירה? 	"כתבו התוס' (ד""ה אף) שיש שמביאים ראיה מדתניא בתוספתא שמשכירים להם ארוות ואוצרות ופונדקאות אע""פ שידוע שמכניס לתוכם עבודת כוכבים כיון שאינו בקביעו ת, וכיום אינם מכניסים עבודת כוכבים לביתם בקביעות וגם כשמכניסים אינם עובדים. ורבינו חיים הכהן היה מביא ראיה להתיר מהירושלמי שמדוייק ממנו שבמקום שנהגו משכיר להם אף לבית דירה, ונראה לו הטעם דבחוץ לארץ לא מקרי ביתך אלא בארץ. והר""ר אלחנן מתיר מפני שכשאמרה תורה לא תביא תועבה אל ביתך יש לומר שאין אסור אלא בבית הישראל עצמו שהוא דר בתוכו בעודו דר בו ואפי' בא""י, וכיון ששכירות בית דירה<br>אינו אסור אלא מדרבנן אף בארץ א""כ בחוץ לארץ הקלו <sup>כא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כא.  והר""ן כתב דעיקר קרא 'דלא תביא תועבה בבי תך' בישראל המכניס עבודת כוכבי ם לביתו הוא, ולענין גוי שהכניס הוא רק אסמכתא. הלכך בא""י שאנו מצווים לשרש אחר עבודת כוכבי ם אסרו חכמים שלא להשכיר לבית דירה, וכן גם בסוריא מפני סמיכותא לא""י, אבל בחו""ל שאין אנו מצווים לשרש אחריה משכירים אפילו לבית דירה .</span>"	עבודה זרה תוס' כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סו. מדוע אסור להשכיר מרחץ לעכו""ם ולהשכיר שדה בחו""ל מותר?<br>"	"מרחץ נקרא על שם היהודי והעכו""ם מפעילה בשבת וביו""ט ויאמרו שהוא שלוחו, בשדה יאמרו שהעכו""ם אריס ו לעצמו<br>עושה. ולר""ש בן אלעזר בשדה מותר משום דציית שלא לעבוד בה בשבת."	עבודה זרה כא: - כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. לראשונים האוסרים לישראל לתת ביתו לגוי שיבנהו בקבלנות אף בשבת מאי שנא משדה שמותר לתנו באריסות? 	"כתבו התוס' (ד""ה אריסא) שרבינו יצחק פירש דלעולם הוא רגילות לקבל שדה באריסות למחצה לשליש ולרביע אבל בבנין בית רגילות הוא לשכור מידי יום ויום והרואה אינו אומר שקבלנותו עושה אלא אומר ששכירי יום הם. והר""ם פירש דלהכי מותר באריסות שדה דכיון שאינו נוטל מעות בשכרו אלא נוטל בגוף הקרקע דמי לשותף אבל בקבלנות דבית שנוטל מעות בשכרו לא הוי כשותף ואסור <sup>כב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כב.  ולענין לתת שדהו בקבלנות לגוי שיעבוד גם בשבת ויו""ט כתב הר""ן שי""א שמותר כמו באריסות שהרי לא נהנה הישראל ממלאכת שבת כלל, וי""א שאסור ואינו דומה לאריסות דכיון שאריס חולק בפירות אין אומרים האנשים שהוא שכיר יום אבל בקבלנות שהבעלים נוטלים כל הפירות נראה לאנשים כשכי ר יום ולכן בתוך התחום אסור, וי""א שדוקא בקבלנות בנין בתוך התחום אסור לפי שדרכם של בני אדם לעשותו בשכי רות יום אבל בשדה דרכם של בני אדם לעשותו בקבלנות ועוד שהרואים יתלו באריסות.</span>"	עבודה זרה תוס' כא:		
